קלפים ומשחקים

חיות דמיוניות

חיות דמיוניות
Fantasy Animal / Therapy Cards

לאיבחון ולטיפול תרפיסטי

ליאורה סוטו - טיפול פסיכולוגי פרטני - טיפול באמנות, מדריכת מטפלים והדרכת הורים
מרצה במסלול התלת שנתי בחוג לטיפול באומנות במכללת סמינר הקיבוצים.

חיות דמיוניות, קלפים טיפוליים, ליאורה סוטו

בערכת קלפי חיות דמיוניות יצרה ליאורה דמויות המקרינות מגוון רחב ושונה של מאפיינים: רכות, עדינות, השתהות, קלילות, נאיביות, כבדות, אגרסיביות, חשדנות, סקרנות, עליזות. יש בעלי מאפיינים כמו: זריזות, איטיות, כאלו הנראים עייפים, נמרצים ואחרים המקרינים בגרות. ישנם שמנים, רזים, בעלי רגליים ארוכות, אחרים קצרות, בעלי שיניים חדות ותוקפניות ואחרים בעלי חזות תמימה ביותר. אחד או שניים בהריון, אחרים שרק נולדו ועדיין יונקים.

חיות דמיוניות, קלפים טיפוליים, ליאורה סוטו
קלפי החיות הדמיוניות ממוספרים על מנת לאפשר למטפל לעקוב ולתעד בנקל את ההתייחסות של המטופל לכל קלף. מספרי הקלפים נקבעו באופן שרירותי והם חסרי שם או כותרת, מאחר שהאבחנה והפרשנות הינן אינדיבידואליות. חיה אחת הניצבת איתנה על ארבעת רגליה תראה למטופל אחד בטוחה בעצמה ולאחר, מאיימת.

חיות דמיוניות, קלפים טיפוליים, ליאורה סוטו
ליאורה יצרה חיות דמיוניות ולא ריאליסטיות כדי שהמתבונן לא יתקבע על התפיסה שלו לחיה קיימת הכוללת את ההיסטוריה הפרטית שלו ואת האמונות הרווחות לחיות הקיימות בתרבותו.
הערכה מכילה 24 קלפים, כל קלף מציג חיה דמיונית אחת.
חוברת הדרכה
מחיר לחפיסת קלפים 140 ש"ח

חיות דמיוניות
מחיר ליחידה
140.00 ש'ח
כמות

כוחה של עבודה עם קלפים

"הקלפים מציבים אפשרויות בחירה מגוונות של דימויים חזותיים, המאפשרים למתבונן לקיים דיאלוג פנימי וחיצוני. במפגש בין המטופל למטפל, מגדיל השימוש בקלפים את ארגז הכלים העומד לרשות המטפל ואת מרחב הדיאלוג המתקיים ביניהם. בדרך זו משמשים הקלפים להעשרת השיח הפסיכותרפויטי וההתבוננות האבחונית כאחד.

החשיפה לדימויים ויזואליים שהמטופל אינו אחראי לצורתן וליצירתן, למצבן הפיזי – רגשי ולמיקומן בתמונת היקום, מעניקה לו את האפשרות להתייחס באופן בלתי אמצעי למבנה נפשו, ולספר באופן לא פולשני את הנרטיב האישי שלו לעצמו ולמטפל ובהלימה למידה בה הוא מבין את עצמו.

כשהמטופל מפסל או מצייר בעצמו דמות לא פרופורציונלית, או יוצר דמות/דמויות הנתונות בסיטואציה קיצונית, ניתן לומר שיש לו צורך ומסוגלות ליצור מראה לעצמו ואולי גם לנו. במרבית המקרים, המנגנון הנפשי של היוצר – המטופל, מאפשר לו ליצור יצירה שהוא מסוגל להתמודד עם המפגש איתה. כלומר שהלא-מודע יודע שהנפש "תעמוד בזה". לחילופין, ישנם מצבים בהם הלא-מודע מעוניין ליצור במטופל רוגע ואז אולי יצור "רק" יצירה נטולת משמעות עמוקה.

לתפישתי כאשר אנו מציגים למטופל דימויים וסצנות שלא הוא יצר, עלינו להציג בפניו גירוי שאינו מכיל סיפור שלם, על מנת למנוע הצפה או וודאות מוגמרת וחד משמעית. קלף החיה הדמיונית מציג סיטואציה או דימוי חלקי המייצר מרחב פתוח להשלכות ולפירושים שמקורם בעולם הפנימי שלו.

לעיתים, בעקבות התבוננות בקלף החיה הדמיונית, הסיפור שהמטופל מספר הוא אינו השיח הפנימי המשמעותי ביותר, אלא האופן בו הוא מספר ומשמעותו של אופן זה. למשל:

האם הוא מתאר עובדות מציאותיות או תחושות בטן?
האם המטופל מתאר את הדימוי הקונקרטי שבקלף, או מבטא באופן מילולי את הסיפור של עצמו באמצעות קלף החיה הדמיונית?
האם הוא מרחיב ומתאר את חוויותיו באופן עשיר ולאורך זמן, או מצהיר הצהרה מינימלית בלבד?
לעיתים מטופלים רואים באחת מהדמויות (או בכמה מהן) דבר אחד, ולאחר זמן מה הדמות נראית להם שונה, למשל – פחות מפחידה.
נשאלת השאלה, מהו השינוי שחל במטופל או\ו בתהליך הטיפולי, אשר גרם לו לחוות כעת באמצעות הקלף חוויה שונה מבעבר?

לעיתים יהיה השיח באמצעות קלפים פסקני, לעיתים מהוסס. לעיתים המטופל יהיה ברור והחלטי, ולעיתים ישתהה בחיפוש לא ממוקד בנוכחותם.

יהיו ש"יקפצו" מקלף לקלף, אחרים יתעמקו באחד.

כל התייחסות על מאפייניה, או העדר התייחסות, עשויים לעזור בהערכה, באיבחון ובתהליך הטיפולי.

אופן השימוש בערכת קלפי חיות דמיוניות

אפשרויות השילוב של קלפי חיות דמיוניות במהלך המפגש הטיפולי מגוונות:

ניתן למסור למטופל את ערכת הקלפים כחבילה, בשלמותה, להציע לו לבחור קלף שמושך את תשומת ליבו ולהזמינו לספר על החיה.
ניתן לפרוס את הקלפים ולבקש מהמטופל התייחסות כוללת לערכה כולה.
ניתן לבחור עבור המטופל קלף אחד או יותר ולבקש ממנו לנהל דיאלוג עם חיה אחת או עם מספר חיות שנבחרו עבורו."

אודות יצירת קלפי חיות דמיוניות
ליאורה סוטו: 
"את הדמויות פיסלתי מחימר וצבעתי באקריליק. את הרקעים המופשטים הצבעוניים ציירתי גם באקריליק, כשלכל קלף רקע יחודי לו. (על שימוש בחומרים פלסטיים בכלל ובחומר בפרט בטיפול באומנות ניתן לקרוא בספרי: 'לגעת בנפש' הוצאת 'פרדס' 2008).

בחירת קלפי החיות הדמיוניות הנבחרים לערכה זו נעשתה בעזרת הערות ממטופלים שלי. הם אלו שלעיתים אמרו לי איזה קלף "טוב" או לא. הופתעתי לעיתים מהתגובות המנוגדות שחלק מהקלפים עוררו.

בכל מפגש אנושי, אנחנו מתרשמים באמצעות השפה הויזואלית מדימוי שלפנינו. בקלף החיה הדמיונית המוצג שלפנינו אנו מתרשמים מסוג העור של החיה, (חלק, פרוותי, משוננן), מהצבעוניות של היצור, התנועתיות, המבנה, הבעת הפנים, מהאיברים השונים (כנפיים, זנב, סנפירים), מהפרופורציות שבין איבר אחד לשני ומהאסוציאציות שחיה זו מעוררת בנו. כל אחד מאיתנו חווה תחושה, התרשמות, ובמידה מסוימת דעה על החיה הדמיונית הניצבת מולו ובכך מגבש את תפישתו לגביה.

בערכת קלפים זו השתדלתי שהחיות לא יקרינו תוקפנות קיצונית או חוסר אונים מובהק, כל זאת, מתוך התפיסה לפיה אין צורך להציג למטופל גירוי קיצוני מפורש מדי שעלול להשתלט על עולמו הפנימי, אלא להיפך: יש להציג לו חוויה עמומה במידת מה, בבחינת גירוי שיאפשר לו להשליך עליו את עולמו, שיוכל להביא את ההבנות שלו, את השקט או הדרמה שבחייו, ובמינון המתאים לו."

שאלות לשיחה תוך התבוננות בקלפי חיות דמיוניות

(השאלות מנוסחות בלשון זכר, אך כולן מיועדות לגברים ונשים כאחד)

1) איזה חיה מוצאת חן בעיניו. אפשר להרחיב ולשאול את המטופל מה הוא אוהב בה.

2) אפשר לבקש שיתאר את החיה, לא רק איך היא ניראת אלא, למשל, מה היא אוהבת לאכול, איפה היא מתגוררת... ניתן להציע הצעות: האם היא חיה מדברית? גרה בהרים?

3) אפשר להציע למטופל שימציא לכל חיה שם, שיפרט את מבנה האישיות שלה: חרוצה, פחדנית, תוקפנית... אפשר לעזור למטופל לרשום רשימת תכונות, ללא קשר לחיות ואחר כך לראות איזה תכונות אפשר לייחס לכל חיה.

4) אפשר לשאול איזה חיה ניראת לו שתוכל להגן עלינו בשעת צרה. אפשר להרחיב ולשאול באיזה אופן היא יכולה להגן עלינו.

הפנתי את השאלה כסכנה לרבים, "....להגן עלינו...". השאלה מדברת על סכנות- חרדות, אך היא אינה פונה באופן הכרתי-ישיר לחרדות של מטופל. מנסיוני כשהשאלה אינה מופנית ישירות למטופל, לסכנות שלו, ישנם יותר סיכויים שיאפשר לתכנים תת הכרתיים להעלות.

5) איזה חיה נראה לו שהיה מעדיף לגדל, או על איזה היה רוצה לרכב, או להאכיל.

מתשובתו אולי נוכל ללמוד את המידה בו המטופל רוצה\יכול לטפל ו\או לסמוך באחר.

6) אם מדובר במטופל הנוהג לנוע בחדר (טיפוסי לילדים קטנים), אפשר להציע לו לנוע כמו החיה שבחר ואולי להשמיע את קולה.

7) ניתן להציע מפגש בין שתי חיות שהוא יבחר או לעזור לו לבחור אותן ולהזמין אותו להמציא סיפור עליהן. אם נחוץ, אפשר להמציא את הסיפור ביחד או לספר לו סיפור.

8) ניתן "להעתיק" חיה, כלומר להתבונן באחת החיות ולנסות לצייר או לפסל את "אחותה".

9) למטופל שאינו מאויים מנסיון להגדיר את עצמו ולחשוף את תכונותיו, ניתן לשאול אותו איזה חיה מאפיינת אותו ואולי אפילו את בני משפחתו.

10) אם היה צריך להפוך לחיה לאיזה היה רוצה להדמות ולמה.

10) מהתבוננות בכל ערכת קלפי החיות אפשר לפתח שיחה על חיות בכלל: האם יש למטופל חיות מחמד, האם הוא זוכר חלום עם חיות, איזה חיות הוא אוהב או לא אוהב, סרטים וספרים עם חיות שמכיר, אולי לצרף למפגש ספר\ים שיש בהם חיות. האם הוא זוכר אירוע משמעותי בו נכחו חיות.

סוגיות והתערבויות שביצעתי עם מטופליי בעזרת קלפי חיות דמיוניות/ ליאורה סוטו
"יחסי גודל וכוח

מטופל, ילד שהיה בטיפול מספר שבועות, בחר באחד הקלפים בו החיה על פי טענתו חזקה מאוד (קלף מס' 14). הוא הגדיר את החיה "כאריה ממצרים" – חיה המייצגת את עצמו. התרשמתי שמדובר בילד שהוריו מתקשים להציב לו גבולות. זהו ילד רביעי "שעושה בעיות" בבית ובבית ספר, כשלטענת הוריו "כבר אין לנו כוח לטפל בילדים". כתוצאה מכך שהוא אינו חי בתא משפחתי מאורגן מספיק ומתפתחת בהשקפת עולמו הבנה מעוותת ומבולבלת בכל הקשור ליחסי כוח, גודל, אחריות, שליטה ומסוגלות, ומכאן עיוות בתפיסה שלו מי מגן על מי ומה מקומו בהיררכיה המשפחתית. בחירת הדמות איפשרה לי לפתוח איתו דיון קונקרטי, מעודן, על גודלו הפיזי ביחס לגודלם של הוריו, חוזקו, תפקידו בדינמיקה המשפחתית ותפקידם עבורו. בהדרכת ההורים יכולתי להבהיר את חשיבות ההתגיסות הנדרשת מצדם להשקיע בו, למרות העייפות שחשים, הצבת הגבולות וככלל התנהלות מאורגנת ושיטתית יותר שלה הוא זקוק. כל זאת באמצעות ההסבר לקלף שבחר והאופן בו הוא תופס את עצמו ואת מקומו במשפחה.

כמובן שלא כל אחד הבוחר בקלף זה בוחר אותו מאותה סיבה. הקלף הוא עוד כלי המאפשר לנו לפרש את מאפייני המטופל שלנו, מאפשר למטופל להבהיר את חוויותיו הסוביקטיביות וכלי עזר להדרכה להוריו (במידה ומתקיימת גם הדרכת הורים).

הימנעות ושיתוף פעולה

במפגש השני עם נערה היא התבוננה בקלפים וטענה שאין לה מה לאמר על אף אחת מהחיות. היא גם לא רצתה לצייר או לפסל ולא רצתה לספר לי על עצמה או לשוחח איתי על שום נושא. העובדה שגם על אף אחת מהחיות לא היה לה מה לאמר היוותה עוד הוכחה להמנעות שלה ולהתנגדות שלה להיות בטיפול.

לאחר מספר חודשים של טיפול היא ביקשה להתבונן בקלפים, אבל תחילה סיפרה שכבר אז הייתה חיה אחת מפחידה בערכה וביקשה ממני להוציא אותה מהחבילה. היא דיברה באמצעותם על עצמה די הרבה. לטענתה היא זכרה היטב את החיות וניתן היה להבין מהאופן בו זכרה אותן, שגם אז בתחילתו של הטיפול, היא לא הייתה אדישה למפגשים, אלא לא איפשרה לי בתחילה להבין זאת..

שמעתי אותה כעת בעצם אומרת: "אני מוכנה לעבוד כאן בטיפול, בקצב שלי ובתנאים מסויימים, ובפחד עדיין לא נעסוק ".

הקלפים ככלי לשינוי דינמיקה בטיפול

מטופל, גבר, סיפר לאורך זמן רב את מה שהעיק עליו. שוב ושוב הוא חזר על אין ספור פרטים אינפורמטיביים על עצמו, גרושתו וילדיו. על הסדרי הראיה, על תהליך הגרושים, עניינים כספיים ועסקאות נדל"ן. ניסיתי להביא אותו לברר את רגשותיו, אבל בכל פעם שניסיתי לפנות לאפיק זה הוא הרים גבה והתייחס בזלזול לגישתי. באחד המפגשים ביקשתי ממנו לעיין בערכת הקלפים. תחילה הוא הביע חוסר עניין אבל אז, הוא נעצר והתבונן באחד הקלפים, הראה לי אותו ואמר: "זה אני. לא איש סימפטי במיוחד". ביקשתי ממנו להסביר. בעודו מתבונן בקלף, (לראשונה הוא יכל לדבר על עצמו מבלי להתבונן בי), הוא סיפר שהוא אדם חסר סבלנות, ש"קשה לי עם אנשים". הוא הוסיף ש"זאת חיה שאף אחד לא היה רוצה במיוחד להתקל בה". ההתבוננות בקלפים היוותה פריצת דרך בתהליך הטיפולי. לראשונה יכל לדבר על תחושתיו לגבי עצמו ועל האופן בו הוא חווה את איך שהסביבה חווה אותו.

*עבודה עם בעל ואישה, קלף כדימוי המתאר אותם ואת הדינמיקה ביניהם.

גבר ואישה בשנות השלושים לחייהם הגיעו לטיפול עקב ריבים בלי פוסקים. לטענתם הם אוהבים ומעריכים אחד את השני כשבמהלך המפגשים, מדי פעם, אחד מהם הניח יד על השני לאות חיבה. לטענתם לעיתים כשהם רבים אחד מהם "פשוט חייב לצאת מהבית כדי להתאוורר". באחד המפגשים ביקשתי מכל אחד מהם לבחור חיה המייצגת אותו. אחר כך ביקשתי לבחון אם בן הזוג השני חושב שבן זוגו בחר את מה שאכן מתאים לו\לה. לטענתם הבחירה הייתה מתאימה ביותר. כל אחד מהם הבהיר מה מאפיין את החיה שבחר, אשר מייצגת אותו והשני אישר את ההסבר. האישה בחרה בקלף מספר 24 עבור עצמה והאיש בחר בקלף מס' 4 עבור עצמו. הם תיארו את הקלף של האישה כציפור, מאופקת, קלה, יפה. את קלף של האיש הם תארו כגמלוני, גדול, חביב, חזק.

כאשר שאלתי אותם אם החיות מתאימות אחת לשניה, שניהם גיחכו וטענו שכל אחת מעולם אחר. אבל אז כל אחד ניסה להסביר למה אולי הם כן יכולים להסתדר. במעט בהומור הם אמרו שה"ציפור" תוכל לנוח על גב החיה של האיש. אבל אז הנימה השתנתה והגבר אמר: "כן, הציפור יכולה לעוף ולחזור אבל החיה שלי – משעמם לה". היא אמרה שה"ציפור" קטנה, מפחדת והייתה רוצה מאוד את החוזק של החיה שמייצגת את הגבר...". וכך, הדיאלוג על קינאה ופחד שכל אחד נושא בתוכו התאפשר לראשונה להיות נוכח בחדר.

שילוב בין עבודה עם הקלפים לחומרי יצירה נוספים

יתכן שלאחר התבוננות בקלפים, מטופל ירצה לצייר או לפסל חיה משלו. מטופל ילד, ביקש שניצור ביחד את אחת החיות. יצרנו ביחד את "בני משפחתה" של החיה מפלסטלינה. מיקמנו אותם ביער, שגם יצרנו, שתאר לטעמי חוויה סוביקטיבית של משפחה שרצה לאחל לעצמו, משפחה שלא היתה לו. אותו ילד איבד את אביו בתאונה ונזקק ליצירה המבטאת את הגעגועים שלו לחוויה המשפחתית שחווה בעברו.

ניתן כמובן לעבוד עם קלפי חיות דמיוניות בקבוצות. מבנה הקבוצה ושיטת העבודה של המנחה הם שינתבו את אופן השימוש בקלפים.

לסיכום, ההתבוננות בקלפים מפגישה אותנו עם עצמנו. ערכות קלפים אחרות שיצרה ליאורה: אנשים מאפשרת התבוננות בדמויות אדם, בנו, בחוויה ישירה יותר מאשר הדימויים של ערכת חיות דמיוניות. ערכת קלפי אנשים עשויה לאפשר חווית הזדהות מיידית יותר, או להבדיל להוות מכשלה מהיותה חוויה ישירה מדי. לכן לא כל ערכה מתאימה לכל אחד ובכל מצב.

ערכת  העץ, בה כל הדימויים הם עצים. ערכת העץ מאפשרת עבודה מרוחקת יותר משתי הערכות האחרות. כמובן שכל דימוי וכל טכניקה מאפשרים שיח אחר לאנשים שונים: בקלפי העץ, העצים והרקע סביבם הם צילומים מהטבע. בקלפי אנשים הדמויות הן דמויות מפוסלות מחימר בצבעו הגולמי, הממוקמות במרחב בעל רקע אחיד, בהיר וחלק. קלפי חיות דמיוניות הם חיות מפוסלות מחימר הצבועות בצבעי אקרליק ומצולמות על רקע צבעוני המצוייר גם הוא בצבעי אקריליק.

ככלל, הקביעה מה מרוחק מאיתנו ומה קרוב, מה מעורר דיאלוג ומה משקיט, היא כמובן סובייקטיבית, ולא רק בהקשר לערכות קלפים. כמו בכל אמצעי יצירתי, יש יתרונות וחסרונות בעבודה עם קלפים. השאיפה היא שבכל מדיום, תמונה, דימוי, סימבול, חוויה ופרשנות יהיה הגיון פנימי מעשיר ומספק וסינכרון כלשהו ביניהם עבור המטופל. במקרים רבים יש לאפשר לחוויה באשר היא, להישאר "תלויה באוויר" ולהסתפק בתחילתו של דיאלוג פנימי. לכן מידע זה אודות הקלפים אינו מהווה תוכניות פעולה, אלא מבטא מחשבות ורשמים מעבודה בשטח עם הקלפים."

כולי תקווה שערכת קלפים זאת "תדבר" בדרכה אליכם ואל מטופליכם.

ליאורה סוטו

מוצרים נוספים של ליאורה סוטו

העץ

אנשים

 

חיפוש

חדשים ב'מירבי'

קלפים טיפוליים המדריך

יותר מ 3,500 הורדות!

• לקבל רעיונות לדרכי העבודה בנושאים שונים
• מבחר של מפות תהליך
ומחסן שאלות ענק!

הקלפים הם כלי המאפשר להגיע
לעומקים בדרך מהנה ועוקפת התנגדויות.

לקבלת המדריך בחינם
מלאו שם ומייל

שם
דואר אלקטרוני *
עיסוק
 
 
 


 

איך קונים

סוגי משלוחים ודרכי תשלום

קרא עוד...

להיות מעודכנים
במרב הקלפים והמשחקים הטיפוליים
בהכשרות וסדנאות לאנשי מקצוע

שם: 
דואר אלקטרוני
עיסוק: 
 
אנחנו מתחייבים לא להשתמש בנתוני ההרשמה לשום
שימוש מלבד זה המצויין למעלה.

צור אתנו קשר

מירבי, כלים לחיים מודעים
כתובת למשלוח מכתבים:
מירב זמורה
רח מרבד הקסמים 4/7 חולון 5884702

דואל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

פקס: 153-54-6628282

נייד: 054-6628282

Webiste: www.meiravi.co.il

 

קלף אישי מקולאז' הנשמה שלי - רוצים לקרוא על תהליך יצירת הקלפים ?
לחצו כאן - תהליך אישי עם קלפי קולאז' הנשמה